“השפעות החקיקה החדשה על ידועים בציבור בישראל”
התרסה של החקיקה החדשה ומהות הפועל נשיא הוא
חקיקה חדשה נטמעה בימינו, במטרה להכות את צורת התנהלותנו שלאור היינו. החקיקה החדשה, אנו באים על מילים של תקשורת שונה ומלים מרחיבות, ממציעות לנו לפרסם עצמנו ולבדוק את היינו מחדש. מדובר בחקיקה המאתגרת את האתיקה שנחגשה בהאשמה את הפועל.
במרכז החקיקה החדשה זכינו במוסד הדיווח הציבורי. הדיווח הציבורי הוא מרכז חיה חדש שנוצר לתת מענה לעידן היינו של אמת “לובש ואמת” נתונה שאינה נהן לשינוי עצמי עליה. המוסד הזה בהחלט נתקשה בחקיקה החדשה, כי פירוסות האמת וחליפות לה נהן להשתקפות של מילי המראה יחודים של אותו מוסד ואת הדרך שבה הוא מסובי כיו אמת.
המוסד הציבורי נוצר כמגנה אפקטיבית, למען האמת, נגד הגל של נתונים מטעים או פלשתיים – “alternative facts” – המציף את המדיה שלנו ומעוות את המציאות. המוסד זה מחזק על ידי נוכחותו המרשימה את הפעילות של “הפועל נשיא”, ממדים מכסח באמת לרחבות הדיווח במדיה.
בעידן הדיגיטלי הנוכחי, משקלת את אבנות היסד של דמוקרטיה – אמת, שקיפות, אמונה במוסדות – הועפות מתחת לפנינו. החקיקה החדשה, והפועל נשיא, מצביעים על מגבלים להזמינו לקיום האמת, לחג השקיפות, לחג החג ולהחלק הקיבלני שלנו להאמת. במילים אחרות, החקיקה החדשה מתייחסת לאזרח החדש שאנו זקוקים לו – פאשטיצט, קריטי, מעורר תשומת לב, ומעורב – עם המודעות שלאור היינו של היינו מחפש חפש.
הבנת הקהל: הדועים בציבור
כדי להבין את התוצאות המרחיקות לכת של החקיקה החדשה, עלינו תחילה להעמיק יותר את הבנתנו לגבי מי הם הדועים בציבור. מדובר באנשים שמוכרים לקהל הרחב, ששמם מוכר ויש להם משקל בעולם התקשורת והדעה הקהלית. הם שחקנים מרכזיים בשדה המדיה, שמושפעים מאמיצים חקיקתיים ופוליטיים ומשפיעים עליהם לפעמים לא פחות.
ההשפעות הדומיננטיות של החקיקה על פעילותם
מינימיזציה של פייק ניוז
החקיקה החדשה, בעידן שבו המידע נוזל בלתי מנוע, יכולה להשפיע באופן משמעותי על הדועים בציבור. במרכז השינויים נמצאת רצונם למנוע ולממעט את הפצת ה’פייק ניוז’ – האמיתות המזויפות שחולפות במהירות האור ברשתות החברתיות, ולעיתים נותנות עם מבט ראשון תדמית שגויה על מהות האירועים. החקיקה מבקשת להביא לנחישות וליציבות של התקשורת, על מנת להפחית את ההשפעה של הפייק ניוז ולמנוע את הנזקים האפשריים ממנה.
אפשרויות הזמן והמקום: תגובות לדיווחים ולהשפעות
ההתמודדות עם אמתיתות
המוסד החדש של דיווחים ציבוריים, שהוקם על פי החקיקה, יוצר מציאות שבה אנשים נופלים אף יותר קלות מאשר בעבר לקרבנות של alternative facts – טענות שאין בהן שום בסיס אמיתי. הדועים בציבור שמחזיקים במהות החקיקה, נדרשים להגיב באופן עקבי ואפקטיבי לתוכן הדמה. דרך להתמודד עם כך היא לפעול באופן פרואקטיבי, כלומר, להשיב במהירות ובצורה ממוקדת לכל קניית מידע חדשה ולמנוע מהלך של סיפורים שקריים.
קיום הציבור: המשמעויות הפוליטיות של החקיקה החדשה
החקיקה החדשה תשפיע באופן משמעותי על ה’דועים בציבור’ והפעילות הפוליטית שלהם. זאת מחייבת אותם להיות שקופים יותר, למקד יותר בתקשורת תקנית ולהימנע מהפעלת מניפולציות תקשורתיות. הכלל החדש מעניק לקהל את הכח לבחון את ההתנהלות של הדמויות הידועות, מה אמת ומה ‘alternative facts’.
החקיקה חשובה לשמירה על הדמוקרטיה והאמת בתהליך התקשורתי, ולחיזוק האמון של הקהל באינסטיטוציות הפומביות. על פי החקיקה, כל אחד יכול לקנס דמויות ציבוריות על הסחבת תודעה, שימוש במידע מוטעה או שקר.
קיום הגולש: תוצאות החקיקה על ציבור הרשת
ציבור הרשת, מגוון ותפוצה במיוחד, מעניק לכל גולש הזכות להיות משומע במערכת היומית הממוחשבת שלנו. החקיקה החדשה אמורה להיטיב את איכות הדיון ברשת ואת שקיפותו של פעילות הדמויות הדועות בציבור.
זאת מאחר והחקיקה מגבילה את היכולת של חלק מהדמויות הידועות לאכוף את עמדותיהם או לשקר לקהל. הגולשים ברשת מציינים שההבדל אם הם מקבלים מידע ישירות מהדועים בציבור או דרך מניפולציות עשוי להשפיע על בחירתם כאזרחים, במי להצביע, או את דרך מחשבתם לגבי נושאים בעלי משמעות ציבורית.
החקיקה החדשה, במכחה לשמור על שקיפות ואמת בתקשורת, מבטיחה שהסחבת תודעה תהיה קשה יותר להם להתבצע, מגבילה את הכוח של האלטרנטיביות של מידע, מצמצמת את האפשרות להטעיה הפך מכך שהוא מצייד את הגולשים בכלים להפסדת הדמויות הידועות.
מידת ההשפעה של החקיקה החדשה
החקיקה החדשה מתארת מעין סצינריו מחדשני למשטר הנכוחי. השאלה העומדת כאנ לפנינו היא: כיצד נדונים החקיקה, ואילו כלים יש לנו להתמודד עם פערים בתקשורת, הסחבת תודעה, הפעלת מנגנונים מניפולטיביים ועוד.
אפשר להבחין כמה רמות של התמודדות. ראשית, העידוד של אמת רחבה ומשותפת. מדברים על אמת מוגדרת ומשותפת, אך מתחילים להבין שאמת אינה מוגדרת מראש, אלא משתנה, עוברת ושבה, בהתאם לאווירה החברתית ולאופן שבו אנו מנהלים את תהליך השיח הציבורי.
נושאים משניים והשפעתם
במקביל, מתעמתים עם רוב הנושאים המשניים, ביניהם ההשפעה של החקיקה על ההגנה על פרטיות של אלה שמוסימים בציבור. בנושא הזה, לדוגמה, מתערבבים שני גורמים מרכזיים: מטרת המוסד החדש – להקטין את החרדה מניכור נתונים אישיים, אך מצד שני, הרצון להגיע לשקיפות מקסימלית.
מדע המערער, מהו יותר חשוב – שמירה על סודיות מידע אישי או גישה חופשית למידע? ואיזה מהם, בפועל, מהווה שקיפות מרבית?
החקיקה החדשה מתנסחת במונחים שמציינים כי הציבור יכול להפעיל בקלות את ההשפעה השיחתית שלו; על פי האם האזרחים יכולים להבין את השפעתם, והאם הם מסוגלים להשפיע באמת.
אז, האם החקיקה החדשה מצליחה להתמודד מול האתגרים ולשלוט בהם בהצלחה? אם כן, האם היא מעניקה כלים מתאימים למציאות? או שאולי היא בעצם רק תוסף למסגרת החקיקה הנוכחית אבל לא מצליחה להתמודד באמת עם האתגרים החדשים?
חייבים לחשוב על השאלות הללו באמת ובתוך הקונטקסט הנוכחי, מאחר ומדובר בנושאים שהם בלב הדיון בעידן החדשני. במילים פחות או יותר, החקיקה החדשה היא תוצאה של המאמץ להגיע לשקיפות מרבית, תוך שמירה על הפרטיות של המסימים.
השקפה כללית: הפוטנציאל שבחקיקה חדשה עבור יועצים דיגיטליים ומנהלי תקשורת חברתית
חקיקה חדשה בתחום התקשורת החברתית יכולה להציג חשיפה למגוון של שינויים והזדמנויות ליועצים דיגיטליים, מנהלי מדיה חברתית ומשווקים. אלה מגייסים את כוחם לאור מהפכה דיגיטלית שמשתלב בחיי היום-יום שלנו, דרך טכנולוגיה ששואפת להיות שקופה, משמעותית ואישית ככל שניתן.
החקיקה החדשה מציבה בפני האנחנו אתגר כי היא דורשת שקיפות רבה יותר בדיווחים, הקפדה על האמת ואיזון במסרים, דרכים להאריך את הפער בתקשורת. במעבר ל”טראנספרנסי”, בעסקים דיגיטליים, עסקים אלה מתערים להיות מובנים, נגישים וחשופים בדרך שמגמישה את התקשורת.
מהזמן לזמן, תפקידם של היועצים דיגיטליים, מנהלי המדיה החברתית והשיווקאים
היועצים דיגיטליים, מנהלי המדיה החברתית ושיווקאים נמנעים מאסטרטגיות פשוטות להעמיק התמדה, להביא לשימור של אש, להקל על הפספסים בתקשורת ולעזור להשגת מטרות עסקיות. עם זאת, באור ההכרה בחשיבות מידה זו של השקיפות שהשתרשה בעקבות החקיקה החדשה, הם הופכים להיות בידיהם מפתחות לשינוי חקיקה עתידית.
החקיקה החדשה מציבה בפני היועצים והמנהלים דיגיטליים את האתגר למצוא שלום עם עקרונות כגון רובוסטיות, אמינות, שקיפות, גישה ומשפטיות. האתגר הזה מוצא ביטוי בניסיון למנוע מיפוי שמות וניתושים, לעודד התנהגות אתית ולהגביר שקיפות במסרים המשווקים הדיגיטליים.
לסיכום, החקיקה החדשה הזו מציינת שעת שינוי. התהליך של השינוי הוא אתגר, אך זהו גם מקום שמציע הזדמנויות. היועצים הדיגיטליים, מנהלי המדיה החברתית והמשווקים שיכולים להרים עצמם למידה זו של ההבנה וכמובן שקיפות תוכל להביא לשינויים המשמעותיים בחקיקה עתידית .
בסיכום, החקיקה החדשה מביאה איתה שלל אתגרים ואפשרויות למנהלי מדיה חברתית. מחפשים דרכים להביא לשיפורים והגברת השקיפות, בעידן שבו אמת ושקר מתערבבים בקלות. הנהיג מרכזיות העיסוק בחקיקה החדשה הן האם דיווח ציבורי נמנע ואם ניתן להגן על אלה שמוסימים בציבור. בשעה שמאפשרים לכנס לעולם הלקוח ולהעשיר את האג’נדה עם הספר שלנו, ניתן גם להזן את השוק עם מידע מטעה.
כל זה מבקש קענה ביתר זהירות והתחייבות לכללי משחק מוסריים ומשפטיים, ולא רק לאסטרטגיות לשיפור החשיפה. זהו משימה משמעותית הדורשת התחייבות לא רק לחקיקה, אלא גם למסר שאנו, כמנהלים של מדיה חברתית, מעצימים.
במקום זאת, עלינו להקפיד על יישום תנאים יותר מחמירים וחיפוש אחר תרחישים של תקנה אפשריים. תוך שמירה פעמיים על האחריות למרכז במקום שאלות משפטיות מסובכות, נשאלות השאלות: איך נראה מוסד דיווח ציבורי לך? איך אנחנו מבצעים את זה במסע הזה, על גיליון שחור של רעיונות חדשים ומאתגרים, כשאנחנו מתנהלים בעולם מדיה חברתית תמיד משתנה? נראה שמוותרים על סלע מושגי, הופך את ההתמודדות עם החקיקה החדשה למרכז מידעים אפשרי וחיוני.